1.3.1991
שלום לכם,
אתם בטח שואלים ומתעניינים בשלומי , אז אני רוצה לשתף אתכם במעט.
אחרי התפטרותי אין בי כל חרטה. לא יוצא מביתי ברחוב צמח מספר 1 בירושלים כבר מספר שנים רב , מאז 1983, יצאתי רק לאזכרה השנתית של אשתי עליזה.
מעולם לא אמרתי את רגשותיי בפומבי . את הספר שתכננתי לכתוב בשנים קודמות, בנושא: "בדור השואה והתקומה", לא כתבתי. למכתבים רבים שנשלחים אליי כמובן עניתי בקיצור ונימוס.
כתב מחדשות "במבט" שאל אותי "למה פרשת?" אני מודה שהייתי מבולבל , עניתי לכתב בקול רועד וצרוד , שסיבות להתפטרות שמורות בליבי ולא הוספתי עוד מילה . אני צריך להודות שקצת התביישתי וקצת פחדתי כרגע אני לא רוצה להתראיין ואני לא ניראה לי שהתראיין אי פעם.
אף פעם לא פרסמתי את סיבות התפטרותי .
באוגוסט 1990 עברתי לתל אביב . קצת היה קשה לעבור , זה היה אחרי שהתאשפזתי באיכילוב. בריאותי רופפת ואני לאחר חבלה ושבר בעצם הירך , נאלץ לנוע בכיסא גלגלים ואומרים שאני לא הולך לצאת מימנו בזמן הקרוב או בכלל.
בתל אביב רק אנשים מעטים מבקריי הקבועים, וכמובן בני משפחתי, ארידור שהיה מזכיר ממשלתי השני, יחיאל קדישאי, חברי הטוב שהיה קרוב אליי ואיש סודי. הוא חבר אמיתי, מגיע אליי כמעט בכל הזדמנות לשאול לשלומי ומביא לי את עיתוני היום.
כתב מחדשות "במבט" שאל אותי "למה פרשת?" אני מודה שהייתי מבולבל , עניתי לכתב בקול רועד וצרוד , שסיבות להתפטרות שמורות בליבי ולא הוספתי עוד מילה . אני צריך להודות שקצת התביישתי וקצת פחדתי כרגע אני לא רוצה להתראיין ואני לא ניראה לי שהתראיין אי פעם.
אף פעם לא פרסמתי את סיבות התפטרותי .
באוגוסט 1990 עברתי לתל אביב . קצת היה קשה לעבור , זה היה אחרי שהתאשפזתי באיכילוב. בריאותי רופפת ואני לאחר חבלה ושבר בעצם הירך , נאלץ לנוע בכיסא גלגלים ואומרים שאני לא הולך לצאת מימנו בזמן הקרוב או בכלל.
בתל אביב רק אנשים מעטים מבקריי הקבועים, וכמובן בני משפחתי, ארידור שהיה מזכיר ממשלתי השני, יחיאל קדישאי, חברי הטוב שהיה קרוב אליי ואיש סודי. הוא חבר אמיתי, מגיע אליי כמעט בכל הזדמנות לשאול לשלומי ומביא לי את עיתוני היום.
עורך: עידו ב.ח